בשנת 2016 נחקק חוק המאבק בטרור, זאת במטרה "לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. זאת בשל ייחודה של תופעה פשיעה זו, הבאה לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה מאידך גיסא. החוק נועד להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות הנאבקות בטרור ובמימון הטרור הבינלאומי ולהבטיח כי החקיקה הישראלית עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בהקשר זה.

 
עקרונות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור

החוק עוסק בשני היבטים מרכזיים: האחד, קביעת עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור; השני, קביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור, אשר מחליפים את אלו הקיימים בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 ,בתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 ובחוק איסור מימון טרור, תשס“ה-2005.

מהו ארגון טרור

הגדרת ארגון טרור בחוק מבהירה, בין היתר, כי גם ”ארגון מעטפת“, שאינו מבצע מעשי טרור באופן ישיר אך פועל במישרין או בעקיפין כדי לסייע ולקדם את פעילותו, ובכלל זה לממנו, והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, יחשב ארגון טרור. החוק קובע שני מנגנוני הכרזה על ארגון כ“ארגון טרור“: האחד, של שר הבטחון על ארגון טרור או על ארגון ”מעטפת“; השני, הכרזה של ועדת השרים לענייני בטחון לאומי על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר שהוכרזו ככאלה מחוץ לישראל. ענישה חוק המאבק בטרור קובע מספר סוגים של עבירות פליליות, כדלקמן:

עבירות טרור פעילות בארגון טרור, לרבות ניהול של ארגון כזה וחברות בו; עמידה בראש ארגון טרור; מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור; מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור או לביצוע מעשה טרור; איום בביצוע מעשה טרור; הכוונת חברי הארגון לביצוע פעולות טרור; גילוי הזדהות עם ארגון טרור; הסתה לטרור; אי מניעת טרור ואף הכנה לביצוע מעשה טרור – עבירות שדינן מאסר שנע בין שנתיים למאסר עולם.

עבירות מימון טרור עשיית פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור – עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר. עשיית פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; פעולה ברכוש של ארגון טרור או רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה; העברת רכוש לארגון טרור – עבירות שדינן עד 7 שנות מאסר.

עבירת הפרת חובת דיווח

אי מסירת דיווח לרשויות על ידי אדם שהתבקש לבצע פעולה ברכוש והיה לו חשד סביר כי הרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמול בעבור ביצועה או לחלופין שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש אל ארגון טרור מוכרז – עבירות שדינן עד שנת מאסר אחת. אם עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור, דינו מאסר 3 שנים.

חובת דיווח

חוק המאבק בטרור קובע חובת דיווח (למשטרה ולרשות לאיסור הלבנת הון במקביל) על רכוש של ארגון טרור מוכרז או על פעולות הנחשדות כפעולות ברכוש טרור, ובלבד שהרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצועה. חילוט חוק המאבק בטרור קובע הוראות חילוט רחבות, כמפורט להלן: 1 .חילוט בהליך פלילי, הכולל בין היתר, חילוט רכוש לאחר הרשעה בעבירת טרור; חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור; חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר דין. 2 .תפיסה וחילוט מנהליים בהוראת שר הבטחון של רכוש, הכולל בין היתר: רכוש של ארגון טרור או של פעיל טרור; רכוש שמיועד לביצוע עבירת טרור חמורה, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת טרור חמורה; רכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה או ששימש במישרין לביצוע עבירה זו; רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת טרור חמורה, או יועד להיות שכר או תגמול כאמור.

המידע המוצג פורסם בדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2016